מילון סייבר בעברית: מושגים עם הסברים מעשיים

איך להשתמש במילון

המילון כולל כעת מושגים באימות דואר, הרשאות, סינון תעבורה, הונאות, נוזקות וחולשות תוכנה. התחילו בשאלה שמעסיקה אתכם: מה פירוש ההתראה, מה המנגנון עושה, או איזו בדיקה צריך לבצע. כל ערך מסביר גם מה אי אפשר להסיק מהמונח בלבד.

אפשר לחפש שם מקצועי, הסבר פותח או כינוי נפוץ: למשל 2FA, אימות דו שלבי או דיוג. אם אתם באמצע אירוע פעיל, עברו גם למדריך המעשי המקושר; הגדרה אינה תחליף לתיעוד ולטיפול במערכת המסוימת.

בחרו מושג לפי השאלה העסקית

אימות שרת שליחה, חתימה, אימות משתמש וסינון תעבורה הם מנגנונים שונים. מונחי ההתחזות עוזרים להבין מדוע גם הודעה שעברה בדיקה טכנית יכולה לכלול בקשה מסוכנת.

דואר והתחזות: SPF, DKIM, DMARC, פישינג ו-BEC. גישה: MFA ואימות דו שלבי. הגנת אתר ונוזקות: WAF, Malware ו-Backdoor. חולשות ותעדוף: CVE ו-CVSS. קישורי כל הערכים מופיעים ברשימה שמתחת להסברים, גם בלי הפעלת חיפוש.

איך נבחרים ומעודכנים ערכים

אנחנו מפרסמים ערך כאשר ניתן לתת לו הגדרה ברורה, דוגמה שימושית, גבולות והפניה למקור מקצועי. קיצור או מונח נלווה יכולים להופיע בתוך ערך קיים כאשר זה מסביר אותם טוב יותר מעמוד נפרד.

אם מצאתם ניסוח לא מדויק או תיעוד שהשתנה, אפשר לפנות עם כתובת הערך והמקור הרלוונטי. תאריך העדכון בערך מציין שינוי תוכן, ואינו הוכחה לבדיקה של מערכת העסק שלכם.

מה זה DMARC

DMARC הוא מנגנון אימות דואר שמאפשר לבעל דומיין לפרסם מדיניות לטיפול בהודעות שאינן עומדות באימות ובהתאמה לדומיין שבשדה From. השם המלא הוא Domain-based Message Authentication, Reporting and Conformance. הוא נשען על SPF ו-DKIM ומאפשר גם קבלת דוחות.

מה זה MFA

MFA, או Multi-Factor Authentication, הוא אימות באמצעות לפחות שני סוגים שונים של גורמי אימות: דבר שאתם יודעים, דבר שברשותכם או מאפיין ביומטרי. הוא מוסיף הגנה מעבר לסיסמה, אך חוזק ההגנה תלוי בשיטה, בתהליך השחזור ובאופן ההפעלה.

מה זה WAF

WAF, או Web Application Firewall, הוא מנגנון שמנתח ומסנן תעבורת HTTP לאתר או ליישום לפי כללים. הוא יכול לסייע בחסימת בקשות חשודות, אך אינו מתקן את קוד האתר ואינו מנקה נוזקה שכבר נמצאת בשרת.

מה זה SPF ואיך הוא מאמת שרת שולח

SPF, ראשי תיבות של Sender Policy Framework, מאפשר לבעל דומיין להגדיר אילו שרתים מורשים לשלוח עבור דומיין מעטפת הדואר. המקבל משווה את כתובת שרת השליחה למדיניות שפורסמה ב-DNS. הבדיקה אינה מאמתת לבדה את כתובת From שהאדם רואה.

מה זה DKIM ומה החתימה באמת מוכיחה

DKIM, ראשי תיבות של DomainKeys Identified Mail, הוא מנגנון חתימה דיגיטלית על חלקי הודעת דואר. המקבל משתמש במפתח ציבורי של דומיין החתימה כדי לאמת אותה. חתימה תקינה אינה הצפנה ואינה אישור לזהות האדם או לאמינות הבקשה בהודעה.

מה זה פישינג ואיך מזהים בקשה חשודה

פישינג (Phishing), או דיוג, הוא ניסיון לגרום לאדם למסור מידע או לבצע פעולה מזיקה באמצעות התחזות ובקשה מטעה. ההודעה יכולה להגיע בדואר, במסרון, ברשת חברתית או בערוץ אחר. עיצוב מוכר, עברית תקינה וסמל מנעול באתר אינם הוכחה שהבקשה אמיתית.

מה זה BEC: הונאה דרך תקשורת עסקית

BEC, ראשי תיבות של Business Email Compromise, היא הונאה שמנצלת אמון בתקשורת עסקית כדי להוביל להעברת כסף, שינוי פרטי תשלום או מסירת מידע. היא יכולה להשתמש בחשבון שנפרץ, בדומיין דומה או בהתחזות לבעל תפקיד. לא חייבים להיות בה קישור זדוני או קובץ מצורף.

מה זה נוזקה: Malware באתר ובמחשב העסקי

נוזקה (Malware) היא תוכנה או קוד שנועדו לבצע פעילות מזיקה או לא מורשית. באתר עסקי היא עשויה לשנות תוכן, להפנות מבקרים, לגנוב מידע או לאפשר גישה נוספת. נוזקה היא שם כולל; לא כל נוזקה היא וירוס, ולא כל תקלה באתר נגרמת מנוזקה.

מה זה Backdoor: דלת אחורית וגישה לא מורשית

Backdoor, או דלת אחורית, היא דרך לא מתועדת לקבל גישה למערכת, ולעיתים לעקוף את מנגנוני הבקרה הרגילים שלה. בהקשר של אתר שנפרץ, היא עלולה לאפשר לתוקף לחזור גם אחרי שהסימן הגלוי הוסר. שינוי סיסמה בלבד אינו בהכרח סוגר אותה.

מה זה CVE: איך קוראים רשומה של חולשת אבטחה

CVE, קיצור של Common Vulnerabilities and Exposures, הוא מנגנון לזיהוי משותף של חולשות אבטחה שפורסמו. מזהה CVE מקשר בין דיווחים ורשומות על חולשה; הוא אינו ציון חומרה, תיקון או הוכחה שהעסק שלכם נפגע. צריך לקרוא את הרשומה ולהתאים אותה למוצר ולגרסה.

מה זה CVSS: ציון חומרה ותעדוף חולשות

CVSS, קיצור של Common Vulnerability Scoring System, הוא שיטה לתיאור חומרה טכנית של חולשות בסולם 0 עד 10. הציון אינו הסתברות לפריצה ואינו לבדו מדד לסיכון העסקי. כדי לתעדף טיפול צריך לדעת גם איזו מערכת חשופה, מה תנאי הניצול ומה ההשפעה על העסק.

עקרון ההרשאה המזערית: מה נותנים ולמי

עקרון ההרשאה המזערית, Least Privilege, קובע שמשתמש או תהליך יקבלו רק את המשאבים וההרשאות שנחוצים למשימה שלהם. ההרשאה נבחנת לפי המטרה, המידע והמשך הנדרש, ולא לפי הרצון להימנע מבקשות גישה בעתיד. זהו עקרון לתכנון ולניהול גישה, ולא שם של מוצר אבטחה.

מה זה Passkey: מפתח גישה במקום סיסמה

Passkey, או מפתח גישה, הוא אמצעי כניסה המבוסס על זוג מפתחות קריפטוגרפיים במקום על סיסמה משותפת לאדם ולאתר. השירות מחזיק מפתח ציבורי, והאמצעי שבשליטת המשתמש מפיק הוכחת כניסה באמצעות המפתח הפרטי. מפתח הגישה קשור לשירות שעבורו נוצר, ולכן אינו נמסר לאתר מתחזה כפי שאפשר למסור סיסמה.

מהו מנהל סיסמאות ואיך משתמשים בכספת

מנהל סיסמאות הוא כלי לאחסון פרטי כניסה בכספת וליצירה ושימוש בסיסמאות ייחודיות. הוא יכול לצמצם שימוש חוזר בסיסמאות והעברה שלהן בהודעות. בעסק חשובים גם הבעלות על הפריטים, הרשאות השיתוף והשחזור, ולא רק עצם שמירת הסיסמה. היכולות בפועל תלויות במוצר ובהגדרותיו.

מה זה גיבוי ואיך יודעים שאפשר להשתמש בו

גיבוי, Backup, הוא עותק של מידע שנשמר כדי לאפשר החזרה לאחר אובדן, שינוי או פגיעה. גיבוי שימושי צריך לכלול את מה שנדרש, להישאר נגיש לגורם מורשה ולאפשר שחזור שנבדק. עצם קיומו של קובץ נוסף, תמונת מצב או הודעת הצלחה אינו מוכיח שהעסק יכול לחזור לפעילות.

מהו גיבוי בלתי ניתן לשינוי ומה מגבלות ההגנה

גיבוי בלתי ניתן לשינוי, Immutable Backup, הוא עותק המוגן משינוי או מחיקה בהתאם למנגנון ולמדיניות שהוגדרו. המונח אינו אומר שכל המערכת בלתי פגיעה או שהעותק נקי. צריך לבדוק מה מוגן, למשך כמה זמן, מי יכול לשנות את המדיניות ואיך אפשר לשחזר את הנתונים בפועל.

מה זה RTO: יעד זמן התאוששות לעסק

RTO, קיצור של Recovery Time Objective, הוא יעד זמן להתאוששות של מערכת או רכיב התומכים בפעילות עסקית. הוא עוזר לקבוע כמה זמן אפשר לתכנן לחזרה בהתאם להשפעה על העסק. RTO אינו זמן שמובטח מעצם קיומו של גיבוי, ואינו מספר שנמדד אוטומטית כאשר משימת העתקה הסתיימה.

מה זה RPO: נקודת השחזור ופער הנתונים

RPO, קיצור של Recovery Point Objective, הוא יעד המגדיר לאיזו נקודת זמן של הנתונים נדרש לחזור לאחר הפרעה. משתמשים בו כדי לתאר את פער הנתונים שהעסק מתכנן לשאת. RPO אינו זמן ביצוע השחזור, ותזמון גיבוי אינו לבדו הוכחה שקיימת נקודה מלאה ותקינה המתאימה ליעד.

מה זה DNSSEC ומה הוא מאמת בתשובות DNS

DNSSEC הוא הרחבה ל-DNS המאפשרת לאמת נתוני DNS באמצעות חתימות ושרשרת אמון. כאשר הנתונים והאימות תקינים, פותר שתומך באימות יכול לבחון את מקוריותם ושלמותם. DNSSEC אינו מצפין את תוכן האתר ואינו מחליף HTTPS. הוא גם אינו מתקן רשומה שגויה שבעל סמכות פרסם כדין.

מה זה HSTS ולמה צריך לתכנן את תחולת המדיניות

HSTS, קיצור של HTTP Strict Transport Security, הוא מנגנון מדיניות שמנחה דפדפן להשתמש ב-HTTPS עבור מארח. בדרך הרגילה הוא נלמד מכותרת Strict-Transport-Security בחיבור מאובטח. הוא אינו מנפיק תעודה או מתקן HTTPS שאינו עובד. לפני הרחבת המדיניות צריך לדעת אילו מארחים נכללים ואיך מתחזקים אותם.

מה זה HTTPS ומה חיבור מאובטח אינו מבטיח

HTTPS הוא שימוש ב-HTTP דרך חיבור המוגן באמצעות TLS. הוא מסייע בהצפנת התעבורה ובאימות השרת במסגרת החיבור, אך אינו מוכיח שהעסק שמאחורי האתר אמין או שהיישום נקי מחולשות. תעודה תקינה היא חלק מההגנה על הקשר, לא תעודת ביטחון לכל מה שנעשה באתר.

מה זה DNS ואיך הוא מחבר דומיין לשירותים

DNS, קיצור של Domain Name System, הוא מנגנון מבוזר שמספק מידע על שמות דומיין, כגון כתובות של שרתים ויעדי דואר. הוא אינו האתר עצמו ואינו שירות האחסון. כדי להבין תקלה או שינוי צריך לדעת מי מוסמך לפרסם את הרשומות ומהן התשובות שמשתמשים ושירותים מקבלים בפועל.

מה זה XSS ואיך מידע הופך לקוד בדפדפן

XSS, קיצור של Cross-Site Scripting, הוא סוג חולשה שבו מידע לא מהימן יכול להתפרש בדפדפן כתוכן פעיל במקום להישאר נתון. ההשפעה תלויה במקום ובסמכויות של ההקשר שבו התוכן מוצג. זו אינה רק שגיאת עיצוב, והגנה על הקשר באמצעות HTTPS אינה מבטיחה שהיישום מטפל בפלט בבטחה.

מה זה CSRF ולמה כניסה תקינה אינה אישור לפעולה

CSRF, קיצור של Cross-Site Request Forgery, הוא מצב שבו דפדפן של משתמש נגרם לשלוח בקשה לפעולה שהמשתמש לא התכוון לאשר, תוך שימוש בהקשר הכניסה הזמין לו. קיום חשבון מחובר אינו מוכיח שהמשתמש התכוון לפעולה המסוימת. הגנה דורשת בקרות מתאימות בצד היישום, לצד אימות והרשאות.

מהי חולשה בתוסף ואיך מבדילים בין אזהרה לפגיעה

חולשה בתוסף היא ליקוי אבטחה ברכיב שמרחיב את היישום ועלול לאפשר פעולה שלא הייתה אמורה להתאפשר. דיווח על חולשה אינו אומר שכל אתר עם התוסף נפרץ. צריך לזהות מוצר וגרסה, להבין באילו תנאים היא רלוונטית, לבדוק תיקון ולבחון בנפרד אם קיימת ראיה לפעילות לא מורשית.

מה זה SQL Injection ואיך מפרידים נתונים משאילתה

SQL Injection, או הזרקת SQL, מתרחש כאשר מידע לא מהימן משתלב בשאילתה בצורה שיכולה לשנות את משמעותה במקום להישאר נתון בלבד. הסיכון עשוי להשפיע על מידע או על פעולות במסד, בהתאם לחולשה ולהרשאות. טופס שנראה תקין או אתר שפועל דרך HTTPS אינם הוכחה שהשאילתות בשרת בנויות בבטחה.

מה זה SSRF ואיך בקשה מהשרת הופכת לסיכון

SSRF, קיצור של Server-Side Request Forgery, היא חולשה שמאפשרת להשפיע על בקשות שיוצאות מהשרת כך שיפנו ליעד שאינו מורשה. לדוגמה, רכיב שמוריד קובץ מכתובת שהמשתמש מזין צריך לבדוק לאן השרת באמת מתחבר. הסיכון נובע מהגישה ומההקשר של השרת, ולא רק ממה שהמשתמש יכול לפתוח בדפדפן.

מה זה CSP ואיך מדיניות תוכן מגינה על האתר

CSP, קיצור של Content Security Policy, היא מדיניות שהאתר מעביר לדפדפן כדי להגביל משאבים ופעולות במסמך. היא יכולה לסייע בהפחתת סיכוני XSS והטמעה לא רצויה בהתאם להוראות שהוגדרו. היא אינה מתקנת קוד פגיע בעצמה ואינה חוסמת כל סוג תקיפה. התאמה לאתר ובדיקת תפקוד הן חלק מההטמעה.

מהי הקשחת מערכות ומה צריך לבדוק אחרי שינוי

הקשחת מערכות, או Hardening, היא תהליך לצמצום אפשרויות תקיפה באמצעות הגדרות מתאימות, תיקון חולשות והסרת שירותים שאינם נחוצים. היא יכולה לחול על שרת, יישום, חשבונות וחיבורים. ההצלחה נבחנת לפי תצורה מתועדת ותפקוד שנבדק, ולא לפי מספר האפשרויות שכובו. הקשחה אינה תעודת חסינות ואינה מחליפה תחזוקה.

מה זה Firewall ומה ההבדל בינו לבין WAF

Firewall, או חומת אש, היא רכיב תוכנה או חומרה שמבקר תעבורת רשת לפי מדיניות מוגדרת. היא יכולה לפעול ברשת, בשרת או בשירות ענן. WAF מתמקדת בבקשות ליישומי אינטרנט; שני המושגים אינם מבטיחים אותה הגנה. כדי להבין מה מוגן צריך לדעת היכן התעבורה עוברת, אילו כללים חלים ומה נשאר מחוץ להם.

מהי חולשת יום אפס ומה בודקים כשאין תיקון זמין

חולשת יום אפס, או Zero-Day, היא חולשה שטרם הייתה ידועה לספק או למפתח בעת גילויה או ניצולה, ולכן לא היה תיקון מוכן באותו שלב. חשוב להבחין בין החולשה, דרך הניצול והאירוע בפועל. לא כל אתר שלא עודכן ולא כל חולשה שאין לה תיקון כרגע שייכים בהכרח לאותה קטגוריה.

מהי סריקת חולשות ומה אפשר להסיק מהתוצאה

סריקת חולשות היא בדיקה שיטתית, לרוב בעזרת כלי אוטומטי, שמחפשת סימנים לחולשות ברכיבים, בהגדרות או בהתנהגות מערכת. התוצאה תלויה בסוג הכלי, בגישה ובהיקף שנבדק. ממצא דורש פירוש ואימות, והיעדר ממצאים אינו אישור שאין חולשות. סריקה פעילה יכולה להשפיע על מערכת ולכן מחייבת הרשאה ותכנון מתאים.

מהי דליפת מידע ומה ההבדל בין חשיפה לגישה מוכחת

דליפת מידע, או Data Breach, מתארת מצב של חשיפה, גילוי או גישה למידע ללא הרשאה או בחריגה ממנה. במקורות מקצועיים ההגדרה יכולה לכלול גם אובדן שליטה או אפשרות גישה, לפי ההקשר. חשוב להפריד בין מה שהיה נגיש, מה שנצפה שנקרא או הועתק ומה שעדיין לא ידוע. אין להמתין להוכחת הורדה כדי להתחיל בירור וצמצום חשיפה.

מה זה כופרה ולמה שחזור קבצים אינו כל הטיפול

כופרה, או Ransomware, היא תוכנה זדונית המשמשת לחסימת גישה למידע או למערכות ולדרישת כופר, לעיתים באמצעות הצפנה. אירוע יכול לכלול גם גניבת מידע ואיום בפרסומו. שחזור קבצים הוא שאלה אחת; צמצום גישה לא מורשית, בירור חשיפה וחזרה בטוחה לשירות הן שאלות נוספות. אין להניח שגיבוי לבדו מסיים את הטיפול.

מה זה Zero Trust ואיך בוחנים גישה לנכס

Zero Trust, או אפס אמון, היא גישת אבטחה שבה לא מעניקים אמון אוטומטי לחשבון או למכשיר רק בגלל מיקומם ברשת או הבעלות עליהם. בוחנים את הגישה למשאב לפי זהות, הרשאה והקשר מתאים. זהו עיקרון לארכיטקטורה ולתהליכים, ולא שם של מוצר יחיד או הבטחה שאין אפשרות לפגיעה.

מהו כלל גיבוי 3-2-1 ומה הוא אינו מבטיח

כלל גיבוי 3-2-1 הוא עקרון לתכנון עותקים: שלושה עותקי מידע בסך הכול, כולל המקור ושני גיבויים, על שני סוגי מדיה, כשעותק אחד מחוץ לאתר. הוא מסייע לפזר סיכוני אובדן, אך אינו מבטיח לבדו עקביות, תדירות מתאימה, הפרדת הרשאות או יכולת שחזור שנבדקה.